מזונות ילדים (קטינים) ומדור - ייצוג משפטי בתביעות
ליצירת קשר
מזונות ומדור ילדים (קטינים)
מזונות ילדים נועדו להבטיח את רמת החיים של ילדים הנמצאים בחזקת אחד מההורים או בחזקת אפוטרופוס. בישראל נהוג לקבוע מזונות בהתאם לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.
מזונות יכולים להכיל בחובם מדור ומחצית הוצאות חריגות כמו הוצאות רפואיות חריגות, הוצאות חינוך ועוד.
סעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים בהתאם לדין האישי. הדין האישי הוא הדין הדתי אליו משתייך האדם בין אם הוא אדם מאמין ובין אם לאו.
בתי המשפט הגדירו ילד / קטין הזכאי למזונות מגיל 0 עד גיל 18.
פרמטרים מנחים של בית המשפט בפסיקת מזונות
לאורך השנים בתי המשפט ובתי הדין פסקו בהתאם לדין האישי של האדם ונאלצו פעמים רבות להתמודד עם שאלות שלא היה להן מענה קונקרטי בתוך נבכי החוק, הדבר יצר פערים בפסיקת מזונות בין בתי המשפט השונים. כדי להתגבר על הפערים יצרו בתי המשפט קו מנחה כיצד כדאי לחלק את מזונות הקטינים בין ההורים, מה גודל הנטל שעל כל הורה לשאת.
הפרמטרים המנחים שבתי המשפט בוחנים בבואם לקבוע כמה מזונות ישלם אחד מבני הזוג לאחר אם בכלל הם:
גיל הילדים – קיים הבדל בחיוב המשתנה לפי קבוצות גיל (עד גיל 6, בגילאי 6-15, בגילאי 15-18 ובבני זוג יהודים, אשר ילדיהם צפויים להתגייס לצבא או לשירות לאומי, ישנה גם התייחסות בד"כ למזונות עד גיל 21).
צרכי הילדים – צרכי הילדים מתחלקים למזונות הכרחיים ומזונות מדין צדקה, ובהתאם לדין האישי שחל על ההורים (בקורלציה לגיל הילדים).
הכנסות ההורים – מהי הכנסת ההורים וכמה הכנסה פנויה נותרת בידי ההורה המשלם את המזונות לצורך מחייתו. ישנה חשיבות בעניין זה למיצוי פוטנציאל השתכרות, ולא בהכרח רק למצב הכלכלי הנוכחי.
הסדרי השהייה – בשנים האחרונות אנו רואים השפעה הולכת וגוברת של הסדרי השהייה וזמני חלוקתם על חישוב מזונות הילדים, בעיקר במקרים של משמורת משותפת, אך לא רק.
דוגמא למרכיבים המשפיעים על חישוב מזונות ומדור ילדים
| פרמטר | הורה א' | הורה ב' |
|---|---|---|
| מספר הילדים | 1 | 1 |
| הכנסה | 10,000₪ | 15,000₪ |
| צרכים בסיסיים של הילד | 1,500₪ | 500₪ |
| הוצאות מדור (שכר דירה, ארנונה, מים, חשמל, טלפון, אינטרנט וכדומה) *בהתחשב באזור/בעיר המגורים | 6,000₪ | 6,000₪ |
| הוצאות חריגות של הילד (חינוך, בריאות וכדומה) | 1,000₪ | 1,000₪ |
| חוגים | מחצית מעלות 2 חוגים | מחצית מעלות 2 חוגים |
| זמני שהות אצל כל הורה מתוך 14 ימים | 10 ימים | 4 ימים |
| ביטוח לאומי עבור הילד | 200₪ | 0₪ |
| האם הצדדים מתגוררים באותה עיר מי נושא בהוצאות איסוף והשבת הילד | מתגוררים באותה עיר הורה ב' אוסף ומשיב | |
| חלוקת חגים וחופשות | מחצית מימי החגים חודש יולי ומחצית מחודש אוגוסט | שבועיים בחודש אוגוסט ומחצית מימי החגים |
מזונות קטינים כאשר מתקיימת משמורת משותפת
הפסיקה לאורך השנים יצרה קו מנחה כיצד יש לחלק את מזונות הקטינים בין ההורים, מה גודל הנטל שעל כל הורה לשאת ונותרה שאלת המשמורת המשותפת.
כאשר הצדדים מגדלים את הילדים במשמורת משותפת והילדים שוהים אצל כל צד באופן שווה או כמעט שווה בשני הבתים של הוריהם האם על צד אחד לשלם מזונות לצד האחר? במשך שנים רבות השאלה נותרה פתוחה עד שניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון [בע"מ 919/15] שנתן תשובות לשאלות רבות שריחפו זמן רב סביב עניין המשמורת המשותפת שהפך רלוונטי מתמיד במאה האחרונה.
מזונות לבן/בת הזוג (מזונות אישה)
מזונות לבן/בת הזג לרוב ניתנים לאישה ונועדו להבטיח את רמת החיים של האישה, ממועד הפרידה בין בני הזוג ועד למועד התרת קשר הנישואין.
סעיף 2 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי אדם חייב במזונות אישה לפי הדין האישי, אבל גם אדם שאינו יהודי או אדם חסר דת יכול לתבוע מזונות בן זוג בהתאם לחוק.
על מנת לתבוע מזונות בן / בת זוג יש לעמוד בקריטריונים שקבע החוק והפסיקה הוסיפה להם, כמו כן לא ניתן לקבל מזונות בן/בת זוג רטרואקטיבית.
מזונות עבור אחרים
סעיף 4 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי יש בני משפחה נוספים לבן / בת הזוג ולילדים שיכולים לתבוע מזונות לדוגמה, מזונות הורים עבור קשישים שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם, וילדיהם מסוגלים לכלכל אותם.
סעיף 5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע את המבחנים (התנאים) אותם צריך להוכיח אותו בן משפחה שרוצה לתבוע מזונות, כמו מסוגלות בן המשפחה הנתבע לשלם מזונות אלו.
